רוצחים סידרתיים
התחלתי את המחקר בנושא גרפולוגיה והרוצחים הסדרתיים בזמן שהזמינו אותי לתוכנית טלויזיה בלונדון. התקשרו אלי וביקשו ממני לעלות על המטוס הראשון ולהגיע למערכת מבלי שאמרו לי על מה מדובר.
כל התאומים נעשו עם אנשים שנשמעו היסטריים משהו, כולם נשמעו לחוצים ורק אמרו לי שמדבר בסקופ של "פעם בחיים". ביקשו שאביא זכוכיות מגדלת, מיקרוסקופ וכל מה שאני יכולה מהמעבדה... המתח עלה...
היה לי קשה להרדם בטיסת הלילה של אותו יום והגעתי ללונדון ישר לחדר הישיבות של המערכת מספיק זמן כדי לחכות שהאנגלים יתעוררו ויספרו לי סוף סוף על מה מדובר.
לאחר שכולם הגיעו והתלחששו, הגישו לי מחברת מרופטת מצופה בעור משופשף. הכתב נראה ישן מאד, כתוב בציפורן ודהוי...
לאחר שאמרתי כמה מילים על ההפרעות והבעיות המיניות של הכותב שיתפו אותי בסוד.
מדובר היה על יומן שלטענתם ניכתב על ידי ג'ק המרטש האמיתי שמעולם לא נתפס. תעלומה שעדין מרגשת ומסיערה את האנגלים למעלה מ100 שנה.
היה זה יומן אשר נמצא בעלית גג בליברפול בזמן שיפוץ הבנין אחרי הרבה שנים. היומן היה כתוב וחתום לכאורה ע"י ג'ק המרטש.
יומן זה הצית את התעניינותי בנושא הרוצחים הסדרתיים וכתבי היד שלהם מהאספקט הגרפולוגי כמובן.
השקעתי ימים רבים של בבדיקת כתב היד והשתמשתי בכל השיטות הגרפולוגיות המוכרות. אולם לא הצלחתי להגיע למסקנה חד משמעית.
לאחר שהייתי כבר כמעט משוכנעת כי היומן אכן שייך לרוצח הנודע, לקחו אותי אל ה:
Public Record Houseלבחון מכתבים מה - Black Museum של ה- Scotland Yard
להפתעתי ולתדהמתי, גיליתי שם כ 400 מכתבים של אנשים ש"הודו" ברצח הפרוצות מאזור ה White Chapel. היה ברור מאליו שהם אינם הרוצחים ועם זאת, רובם נראו כמו כתבי יד שאולי יכולים לשקף רוצחים. אולי, כי למרות שאספתי בינתים מעל 100 כתבי יד של רוצחים סידרתיים, לא מצאתי מכנה משותף גרפולוגי שממש מאפיין את כולם.
עם זאת, סימנים רבים בכתבי היד נחשבים חריגים, מוזרים או מעוותים. סימנים גרפולוגיים שלא נמצא בדרך כלל אצל אנשים "רגילים"...
כתבי היד שבדקתי שם נראו מוזרים, חריגים, שונים מאד מכתב התקן. חלקם היו מרוחים בדם שנעשה חום כהה עם השנים, אחרים היו ענקיים כאלה, עם לחץ חורץ וקו עבה במיוחד, כאילו רצו להפחיד...
ואז, עם כל ההפתעה הבנתי שבכתב היד יכול גם להופיע "רוצח סדרתי שחי בסרט של עצמו אדם שחי בפנטזיה". הסימנים בכתבי היד היו דומים בין הרוצחים הסדרתיים המוכרים כמו שבכתבי יד של אנשים שעברו תהליך של היפנוזה. כתב ידם משתנה לפני הגיל שאמרו שלהם, או לפי הדמות לתוכה "הכניסו" אותם.
הבעיה שלרוב היה רק כתב אחד. ועם כתב יד אחד וללא כתבי יד מתקופות קודמות האבחנה של הפרעות נפשיות קשה הרבה יותר.
כמה נתונים סטטיסטים על רוצחים סידרתים לפי ה- FBI
על מנת שתוכלו להתאים להגדרה של ה - FBI של הרוצחים הסדרתיים תצטרכו לרצוח לפחות 4-3 פעמים, עם תקופת צינון בין לבין. הפסקה זו חייבת להיות לפחות 72 שעות או כמה שנים. לקורבנות יש מאפיינים דומים, אך אין בניהם קשר. בין שיטות הביצוע מעשי הרצח יש מכנה משותף. המניע לרצח הסדרתי אינו כספי, אלא מיני או כפייתי בשל פנטזיות או חזיונות שווא. לרוב הרוצח הסדרתי סובל מפגם נפשי, הוא פסיכופט או בעל הפרעה נפשית בנושאי מין. הוא אינו נותן לעצמו דין וחשבון ולהתנהגותו אין קודים מוסריים. יש בניהם אכזריים במיוחד, הנהנים להרוג, ולפני ביצוע הרצח מאריכים את עינויי הקורבן. הם אינם מגלים רגשות אשמה או חרטה ולא רוצחים מתוך תחושת "השרדות".
הכוונה היא לא למישהו שלוקח רובה ויורה בכל השכונה ולא מישהו שרוצח את שני המאהבים של אישתו באותו זמן, אלא למישהו שמתכנן את הרצח - לא מכיר את הקורבן ורוצח לשם הרצח עצמו.
העלנו את המחקר במלואו כפי שפורסם בקונגרס הגרפולוגים עם הדוגמאות של כתבי היד ל:
http://www.annakoren.com/handwriting-analysis-of-serial-killers.html
להנאתכם....:)
www.annakoren.co.il
התחלתי את המחקר בנושא גרפולוגיה והרוצחים הסדרתיים בזמן שהזמינו אותי לתוכנית טלויזיה בלונדון. התקשרו אלי וביקשו ממני לעלות על המטוס הראשון ולהגיע למערכת מבלי שאמרו לי על מה מדובר.
כל התאומים נעשו עם אנשים שנשמעו היסטריים משהו, כולם נשמעו לחוצים ורק אמרו לי שמדבר בסקופ של "פעם בחיים". ביקשו שאביא זכוכיות מגדלת, מיקרוסקופ וכל מה שאני יכולה מהמעבדה... המתח עלה...
היה לי קשה להרדם בטיסת הלילה של אותו יום והגעתי ללונדון ישר לחדר הישיבות של המערכת מספיק זמן כדי לחכות שהאנגלים יתעוררו ויספרו לי סוף סוף על מה מדובר.
לאחר שכולם הגיעו והתלחששו, הגישו לי מחברת מרופטת מצופה בעור משופשף. הכתב נראה ישן מאד, כתוב בציפורן ודהוי...
לאחר שאמרתי כמה מילים על ההפרעות והבעיות המיניות של הכותב שיתפו אותי בסוד.
מדובר היה על יומן שלטענתם ניכתב על ידי ג'ק המרטש האמיתי שמעולם לא נתפס. תעלומה שעדין מרגשת ומסיערה את האנגלים למעלה מ100 שנה.
היה זה יומן אשר נמצא בעלית גג בליברפול בזמן שיפוץ הבנין אחרי הרבה שנים. היומן היה כתוב וחתום לכאורה ע"י ג'ק המרטש.
יומן זה הצית את התעניינותי בנושא הרוצחים הסדרתיים וכתבי היד שלהם מהאספקט הגרפולוגי כמובן.
השקעתי ימים רבים של בבדיקת כתב היד והשתמשתי בכל השיטות הגרפולוגיות המוכרות. אולם לא הצלחתי להגיע למסקנה חד משמעית.
לאחר שהייתי כבר כמעט משוכנעת כי היומן אכן שייך לרוצח הנודע, לקחו אותי אל ה:
Public Record Houseלבחון מכתבים מה - Black Museum של ה- Scotland Yard
להפתעתי ולתדהמתי, גיליתי שם כ 400 מכתבים של אנשים ש"הודו" ברצח הפרוצות מאזור ה White Chapel. היה ברור מאליו שהם אינם הרוצחים ועם זאת, רובם נראו כמו כתבי יד שאולי יכולים לשקף רוצחים. אולי, כי למרות שאספתי בינתים מעל 100 כתבי יד של רוצחים סידרתיים, לא מצאתי מכנה משותף גרפולוגי שממש מאפיין את כולם.
עם זאת, סימנים רבים בכתבי היד נחשבים חריגים, מוזרים או מעוותים. סימנים גרפולוגיים שלא נמצא בדרך כלל אצל אנשים "רגילים"...
כתבי היד שבדקתי שם נראו מוזרים, חריגים, שונים מאד מכתב התקן. חלקם היו מרוחים בדם שנעשה חום כהה עם השנים, אחרים היו ענקיים כאלה, עם לחץ חורץ וקו עבה במיוחד, כאילו רצו להפחיד...
ואז, עם כל ההפתעה הבנתי שבכתב היד יכול גם להופיע "רוצח סדרתי שחי בסרט של עצמו אדם שחי בפנטזיה". הסימנים בכתבי היד היו דומים בין הרוצחים הסדרתיים המוכרים כמו שבכתבי יד של אנשים שעברו תהליך של היפנוזה. כתב ידם משתנה לפני הגיל שאמרו שלהם, או לפי הדמות לתוכה "הכניסו" אותם.
הבעיה שלרוב היה רק כתב אחד. ועם כתב יד אחד וללא כתבי יד מתקופות קודמות האבחנה של הפרעות נפשיות קשה הרבה יותר.
כמה נתונים סטטיסטים על רוצחים סידרתים לפי ה- FBI
על מנת שתוכלו להתאים להגדרה של ה - FBI של הרוצחים הסדרתיים תצטרכו לרצוח לפחות 4-3 פעמים, עם תקופת צינון בין לבין. הפסקה זו חייבת להיות לפחות 72 שעות או כמה שנים. לקורבנות יש מאפיינים דומים, אך אין בניהם קשר. בין שיטות הביצוע מעשי הרצח יש מכנה משותף. המניע לרצח הסדרתי אינו כספי, אלא מיני או כפייתי בשל פנטזיות או חזיונות שווא. לרוב הרוצח הסדרתי סובל מפגם נפשי, הוא פסיכופט או בעל הפרעה נפשית בנושאי מין. הוא אינו נותן לעצמו דין וחשבון ולהתנהגותו אין קודים מוסריים. יש בניהם אכזריים במיוחד, הנהנים להרוג, ולפני ביצוע הרצח מאריכים את עינויי הקורבן. הם אינם מגלים רגשות אשמה או חרטה ולא רוצחים מתוך תחושת "השרדות".
הכוונה היא לא למישהו שלוקח רובה ויורה בכל השכונה ולא מישהו שרוצח את שני המאהבים של אישתו באותו זמן, אלא למישהו שמתכנן את הרצח - לא מכיר את הקורבן ורוצח לשם הרצח עצמו.
העלנו את המחקר במלואו כפי שפורסם בקונגרס הגרפולוגים עם הדוגמאות של כתבי היד ל:
http://www.annakoren.com/handwriting-analysis-of-serial-killers.html
להנאתכם....:)
www.annakoren.co.il
חנה קורן - מייסדת המכון לגרפולוגיה הוותיק בארץ.
את מחקרה בנושא רוצחים סדרתיים ניתן לקרוא באתר המכון לגרפולוגיה באנגלית - Graphology Center:
Handwriting analysis of serial killers
את מחקרה בנושא רוצחים סדרתיים ניתן לקרוא באתר המכון לגרפולוגיה באנגלית - Graphology Center:
Handwriting analysis of serial killers
